<h1>משמרת הבית לרשב"א על תוה"ב בית חמישי שער רביעי</h1>
<h2>דף טו.</h2>
עוד שם עוד כתב בעיר שרובה נכרים והוא דר בשכונה שרובה ישראל ונכנסו וכו'. אמר הכותב זו תרבות רעה לקצר דברים כדי לשבר את האוזן. המחבר כך כתב, אם ישראלים שבאותה העיר דרים בשכונה בפני עצמה שאין דרך הנכרים מפסקת אותה, הרי אותה שכונה כעיר בפני עצמה ואין הולכין בה אחר רוב העיר אלא אחר רוב השכונה, דהרי שכונה זו כעיר בפני עצמה ואעפ"י שאין דלתות השכונה ננעלו', וכדרך שאמרו בבשר הנמצא דאין הולכין אחר רוב העולם, אלא אחר רוב טבחי העיר, ואעפ"י שאין דלתות מדינה נעולות, כדאיתא בשלהי פ' קמא דכתובות, ואמרינן נמי התם חדא בחורבה דמתא וחדא בחורבה דדברא. וצריכא דאי אשמועינן חורבא דמתא התם הוא דמכשר ר' גמליאל משום דרוב כשרין אצלה אבל חורבא דדברא דרוב פסולין אצלה אימא לא צריכה דאלמא אחר רוב המקום אזלינן בכל מקום אע"ג דרובא דעלמא כנגדו ע"כ לשון החבור. הנה שלא אמר המחבר אלא בשכונה מיוחדת שאין דרך הנכרים מפסיקתה שהיא ודאי כעיר בפני עצמה, וכן אנו נוהגין בבשר הנמצא בשכונתינו להתיר, ואין הולכין אחר רוב העיר מפני ששכונתינו מיוחדת ואין דרך הנכרים מפסיקתה והוא הדין והוא הטעם לתינוקת הנבעלת שם. וההיא דר' חנינא לא נעלמה מהמחבר שהוא כתבה שם בארוכה, אלא דרבי חנינא ברובא וקורבה שאין המיעוט הקרוב מיוחד בעיר מיוחדת, אלא בשכונת כרמים ורובן נכרים ומיעוטן ישראלים, דאפילו חצבא דחמרא דאשתכחת בשל ישראל אסורה דדלמא מרוב נכרים הות שהרי אין שכונת כרמי הישראלים מובדלת ומיוחדת לישראלים, שרגל הכל מצויה שם. ותדע לך דהא אקשינן התם בפרק לא יחפור על ר' חנינא והיה העיר הקרובה אל החלל ולזיל בתר רובא דעלמא, ופרקו ביושבת בין ההרים, ואקשינן תו עליה ממתניתין דנפול הנמצא דקתני קרוב לזה שלו, קרוב לזה שלו, ואע"ג דאיכא חד מנייהו דנפיש, ואוקימנא בשוין, ואקשינן וליזיל בתר רובא דעלמא, ואוקימנא בשביל של כרמים, כגון דמדדה אי מעלמא אתי לא מצי אתי. ואם איתא אכתי איכא לאקשויי וליחוש לרובא דעלמא דילמא מאחד מעוברי דרכים נפלי, אלא על כרחין כיון דאוקימנא בשביל של כרמים, לעוברי דרכים לא חיישינן, דהוו להו הנהו שובכי כעיר היושבת בין ההרים דליכא למיחש לרובא דעלמא.
